היו שנים שבהן הכל נראה מסודר מבחוץ. עבודה, משפחה, לוח זמנים. אבל מתחת לפני השטח הייתה תחושה שלא עזבה, של ריצה מתמדת, של גוף שמנסה לומר משהו ואני ממשיכה הלאה בלי לשמוע. לא הייתה דרמה, לא אירוע אחד שהכל השתנה בגללו. הייתה רק עייפות שאי אפשר היה לישון ממנה.

כשהתחלתי את התהליך האישי שלי, גיליתי שמה שבאמת ריפא לא היה תשובה נכונה או כלי חדש. היה רגע אחד שבו מישהי פשוט ישבה לידי והחזיקה מרחב. בלי למהר, בלי לתקן. בתוך הרגע הזה קרה משהו שאני מחפשת מילים בשבילו עד היום. הבנתי שזה מה שאני רוצה לתת. למדתי טיפול רגשי, עבודת גוף נפש ותקשורת מקרבת, וכל אחד מהם לימד אותי להקשיב לשכבות שנמצאות מתחת למילים.

כוח אמיתי נמצא ברגע אחד של הקשבה אמיתית, בלי לתקן ובלי למהר

היום אני מלווה אנשים שמגיעים עם התחושה שאיבדו את הקשר עם עצמם. שחיים על אוטומט, שמשהו בפנים דופק ומבקש תשומת לב. אני לא מאמינה בתיקון מהיר ולא בשיטה שמתאימה לכולם. אני מאמינה בקצב שלך, בעדינות, ובכך שההקשבה עצמה היא כבר תחילתו של שינוי.