במשך שנים ארוכות חייתי בתוך הראש. קריירה שדרשה את כולי, ילדים שגדלו מהר, ורשימות מטלות שלא נגמרו לעולם. מבחוץ נראה שהכל מסודר. מבפנים הייתה תחושה מתמדת שאני רצה ורצה ולא מגיעה לשום מקום. ויום אחד, הגוף שלי פשוט אמר די. לא בנעימות.

מתוך המשבר הזה, מתוך הצורך לרפא את עצמי ממש, נכנסתי לעולם הטיפול ההוליסטי. לא מתוך עניין אקדמי, אלא מתוך רעב אמיתי להבין מה קרה לי ומה הגוף שלי מנסה להגיד. למדתי שם דבר שמלווה אותי עד היום: הגוף תמיד יודע לפני שהראש מבין. הנשימה יודעת. המתח שמתיישב בכתפיים יודע. השינה שמסרבת לבוא יודעת. צריך רק מישהי שתלמד אותך להקשיב.

הגוף תמיד יודע לפני שהראש מבין. צריך רק ללמוד להקשיב אליו.

היום אני מלווה נשים שמרגישות מנותקות מעצמן, עייפות שהיא מעבר לשינה, או פשוט מחפשות דרך חזרה פנימה. אנחנו עובדות יחד ברוך, בלי למהר ובלי לתקן כלום. כי לרוב אין מה לתקן. יש מה להקשיב אליו. המרחב שאני מציעה הוא בדיוק זה: מקום שבו אפשר להוריד את כל מה שנושאים, ולאט לאט לזכור מי נמצאת מתחת לכל זה.